האם יכולים מעבידים לעיין בתיבות הדואר האלקטרוני של עובדיהם?

יאיר מינטוס, עו"ד

1. ביום 8.2.2011 ניתן פסק הדין בעניין איסקוב (ע"ע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח') אשר ניתן לאחר פסיקות סותרות בסוגיית השימוש במחשב ויכולת המעסיק לנטר (monitor) אחר השימוש של עובדיו במחשב במקום העבודה.

2. בית הדין הארצי קבע כי המעסיק רשאי לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסיחי דעת מן העבודה וצרכיה. במסגרת זו רשאי המעביד להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום שימוש בלתי ראוי שעובשים העובדים במחשב ולקבוע מהם סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום העבודה למעקב אחר העובדים.

3. ביחס לתיבות דואר אלקטרוני קבע בית הדין הארצי כי על המעסיק לקבוע את המדיניות הנוהגת במקום העבודה בכל הנוגע לניהול תיבות דואר אלקטרוני במרחב הווירטואלי בעבודה ולהביא לידיעת העובדים, באופן מוסמך ובבירור, את המדיניות הנהוגה. על המעסיק לתת ביטוי מפורש ומפורט למדיניות זו בחוזה האישי עם העובד. בית הדין קבע כי מן הראוי הוא כי מדיניות המעסיק תמצא ביטויה אף בהנחיות פנימיות, ותגובש בהסכמת ארגון העובדים על דרך של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי.

4. בית הדין הבחין בין שני סוגים עיקריים של תיבות דואר וירטואליות המועמדות לשימושו של העובד: תיבה בבעלותו של המעסיק ותיבה בבעלותו של העובד.

5. תיבה בבעלות המעסיק: ביחס לתיבות דואר בבעלות המעביד הרי שאף אלו נחלקו לשתיים:

5.1.   תיבה מקצועית – המיועדת לצורכי העבודה בלבד ולא לצורכיו האישיים של העובד, אשר ביחס אליה ניתן לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני תקשורת וחדירה לנתוני תוכן בתיבה זו, למעט ככל שישנה תכתובת אישית בתיבה זו (אפילו אם הדבר בניגוד למדיניות שהנהיג המעביד);

5.2.   תיבה אישית מעורבת: אשר ביחס אליה אסור למעסיק לעקוב ולנטר אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים, ואסור למעסיק לעיין בתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה (למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת מכח עקרון הלגיטימיות ורק לאחר שהמעביד נקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה). בתיבה מעורבת נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, להבדיל מתכתובתו המקצועית באותה תיבה ואילו בתיבה האישית נדרשת הסכמתו של הספציפית של העובד בגין כל פעולת מעקב הכוללת חדירה לתיבה האישית ולאיסוף נתוני תקשורת ותוכן, לרבות חדירה לתוכן התכתובת האישית.

5.3.   מכאן, המעסיק רשאי להיכנס לתכתובות שאינן אישיות, בתיבות המקצועיות והמעורבות בלבד, זאת גם ללא אישור העובד אך בתנאי שהמדיניות הובהרה במסגרת הסכם העבודה או בנהלי העבודה של החברה כפי שהוצגו לעובד.

5.4.   ע"מ להיכנס לתכתובות אישיות יש לקבל את אישור העובד בנסיבות חריגות המצדיקות או ע"י פנייה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לקבלת לסעד הולם מסוג צו אנטון פילר (צו עשה במעמד צד אחד ועניינו תפיסת נכסים).

6. תיבה בבעלות העובד: המעסיק רשאי להתיר לעובד לעשות שימוש בתיבה חיצונית-פרטית בבעלותו של העובד לצרכיו הפרטיים, במרחב הווירטואלי במקום העבודה. נוכח בעלותו הבלעדית של העובד בתיבה החיצונית-פרטית, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה.

 

2 תגובות

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] עד שהסוגיה הוכרעה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין איסקוב, אולם טרם נדונה הסוגיה ההפוכה: מתי יהווה עיון של עובד […]

  2. […] עד שהסוגיה הוכרעה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין איסקוב, אולם טרם נדונה הסוגיה ההפוכה: מתי יהווה עיון של עובד […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.